הירשם לעלון

כאשר זוג מבוגרים בשם סמי ובריינה הילברג הגיעו למוזיאון וסיפרו שהם ממגורשי הגוש, תושבי נצר חזני, ותמונתם המרגשת מיד לאחר הגירוש נמצאת בכותלי המוזיאון, תמונה בה הם נמצאים במבנה ובישוב ארעיים מחזיקים בידיהם את תמונתו של בנם יקירם יוחנן הי"ד שנהרג באסון השייטת ונקבר לפי בחירתם דווקא בגוש קטיף ליד ביתם. הגירוש לדידם היה כפול - גם יציאה ממקום שהקימו, זרעו ונטעו בו באהבה, וגם העתקת קברו של בנם לישוב ניצן.

ההורים השכולים מאסון השייטת ריגשו את המבקרים במוזיאון גוש קטיף. בימי חול
המועד סוכות הגיעו רבים למוזיאון כמדי שנה. ביום שני נרשם מספר שיא של משתתפים
שביקרו, התרשמו ונצרו את הזיכרון בלבם. האירוע המרגש ביותר היה ביום שלישי,
כאשר זוג מבוגרים בשם סמי ובריינה הילברג הגיעו למוזיאון וסיפרו שהם ממגורשי
הגוש, תושבי נצר חזני, ותמונתם המרגשת מיד לאחר הגירוש נמצאת בכותלי המוזיאון,
תמונה בה הם נמצאים במבנה ובישוב ארעיים מחזיקים בידיהם את תמונתו של בנם יקירם
יוחנן הי"ד שנהרג באסון השייטת ונקבר לפי בחירתם דווקא בגוש קטיף ליד ביתם.
הגירוש לדידם היה כפול - גם יציאה ממקום שהקימו, זרעו ונטעו בו באהבה, וגם
העתקת קברו של בנם לישוב ניצן.

הם הצטלמו ליד תמונתם במוזיאון ולאחר מכן סיפרו לקהל המבקרים המרותק במשך למעלה
משעה על הגעתם לנצר חזני ב-1979, שנתיים לאחר הקמתו, על התמודדותם בהקמת חממות
ירק ללא ניסיון קודם, על שנות השלום עם ערביי חבל עזה, ועל שנות הטרור לאחר
הסכמי אוסלו הכושלים, וכמובן סיפרו על הניסים שחוו באותן שנים. הם סיפרו על
המאבק כנגד הגירוש שבו נטלו חלק, ועל המאבק המשפחתי שניהלו לאחר הגירוש, עד
שהתיישבו בישוב נצר חזני שהוקם מחדש.