"אם לא ניאבק כעת, אנו מתקרבים למצב שלא נוכל להתפלל בכותל המערבי!"  "יושבת קבוצת אנשים במחתרת, ומוכרת את כל ארץ ישראל"

זקן יהודי ירושלים, הרב מנחם פרוש, האיש שכבר שמונים שנה עומד בצל המאבקים על ירושלים, אינו מסוגל לשבת בביתו במנוחה. הוא מזהיר שאנו נמצאים במצב החמור ביותר לעתידן של ירושלים וארץ ישראל כולה. בראיון מיוחד ל′ארץ ישראל שלנו′, מספר הרב פרוש בהתרגשות על הפגישה עם רבין בה הצליח להציל את קבר רחל אמנו, על המאבק שמנע את מסירת אבו-דיס, ועל המאבק כיום. פרוש קורא להפיל מיד את הממשלה וללכת לבחירות חדשות כדי להביא לשינוי מיידי.


בראיון רווי רגש, שלא פעם נקטע בפרצי בכי של התרגשות, ישבנו מול הרב מנחם פרוש, האיש שנושא על שכמו תשעים שנות היסטוריה של מאבקים על צביונה של ירושלים, והוא נשמע מפוחד מתמיד. "מאז קום המדינה לא היה מצב חמור כל כך, גם לא בימי שלטון מפ"ם. הציבור חייב להתעורר, אנחנו מתקרבים למצב שעלול להביא לחורבן ירושלים", הוא מזהיר.
הרב פרוש, בשבוע שעבר ביקרת בקבר רחל במאבקך על שמירתו. ספר לנו על ההיסטוריה שלך עם המקום.
"בחלומות השחורים ביותר לא חלמתי שכשנבוא לקבר רחל נראה שלט המגביל את שעות הכניסה למקום. לא פיללנו שנגיע למצב שתחת השלטון של מדינת ישראל יוקמו מחיצות רבות הנותנות תחושה של התרחקות מהלב היהודי. לב יהודי שבא לקבר רחל, מרגיש ויודע את המשמעות של קבר רחל. הוציאו את הנשמה מהגוף. אנו מחזקים את המקום, ומקווים שתוקם במקום שכונה יהודית צמודה לקבר רחל. הצלחנו להשיג הסכמה שהמקום ייפתח לכלי רכב פרטיים. יהודים טובים קנו כעת בית צמוד לקבר רחל, ונקווה שנצליח להוציא את רחל אמנו מהבדידות". 

בכיתי לרבין על קבר רחל

"ההיסטוריה שלי עם קבר רחל התחילה לפני הרבה מאוד שנים. תמיד התפללנו במקום, וידענו שהבכיות בקבר רחל אמנו מסוגלות לישועות ולגאולה. לאחר מלחמת ששת הימים, כשזכינו בחסדי שמיים לחזור למקום, באתי לשם עם הצדיק הירושלמי ′אבי האסירים′ רבי אריה לוין זצ"ל, והגאון רבי חיים שמולביץ. לקחתי קרטון וכתבתי עליו: ′כאן קבר רחל′. במקום היו בכיות נוראות. רבי אריה לוין צעק בבכי: ′מאמע רחל′, ורבי חיים שמולביץ אמר בבכיות נוראות: ′אמא רחל, כתוב בפסוק ′מנעי קולך מבכי′, ואני אומר לך המשיכי לבכות כי יש שכר לפעולתך′. קשה לתאר את המעמד הנורא רווי ההוד שהיה שם.
"בהסכמי אוסלו רבין עמד למסור גם את קבר רחל. רבים ניסו ללחוץ עליו שלא ימסור את המקום, אך לא הצליחו. בתחילה היססתי, אבל לבסוף ביקשתי פגישה עם רבין. באתי אליו, ואמרתי לו: ′איך החלטת להעביר את קבר רחל? ההחלטה כעת נתונה בידך′. תפסתי את רבין והתחלתי לבכות, ואי אפשר היה לעצור את זה.
"רבין עמד דום והיה נבוך. והוא אמר לי: ′הרב פרוש, עד כדי כך אתה נרגש?′. אמרתי לו: ′קבר רחל זה הנשמה שלנו′, והבכיות הלכו וגברו. לא הצלחתי לעצור את עצמי. עוד באותה פגישה, הודיע לי איתן הבר ששינו את ההחלטה למסור את קבר רחל לרשות הפלשתינית. היום אני מקווה שאותן חומות שהם בנו סביב קבר רחל להפריד את ′מאמע רחל′ מבנֵיה לא יעזרו, ואכן נזכה שהמקום ישקוק חיים".
בתקופת ממשלת ברק מנעת ברגע האחרון את מסירת אבו-דיס לערפאת, מה היה הסיפור?
"היה אז סיפור מעניין. שבוע אחר שבוע תקפתי מעל העיתון ′ג′וּאִיש פְּרֶס′, שם יש לי טור קבוע באנגלית, את ההחלטה האומללה של ברק. בעקבות כך קיבלתי פנייה של השגריר מרטין אינדיק, שביקש לשוחח איתי על כך. ישבנו שעתיים, אמרתי לו שאי אפשר לעשות שלום ללא ביטחון, והסברתי מה המשמעות של מסירת אבו-דיס לערבים מבחינת ביטחון היהודים. בקיצור, הצלחנו לשכנע אותו שזה לא הזמן למסור את זה לערבים. אינדיק השתכנע, קפץ לוושינגטון לשכנע את הנשיא קלינטון, ואבו-דיס, בסייעתא דשמיא מופלאה, ירדה מסדר היום". 

הסכנה: לא נוכל להתפלל בכותל

הממשלה מדברת כיום על מסירת חלקים מירושלים ומיהודה והשומרון. איך אתה רואה את המצב?
"נער הייתי וגם זקנתי. מאז קום המדינה, וגם קודם לכן, בזמן הבריטים, לא היינו במצב מסוכן כפי שאנחנו כיום. ′בימים ההם אין מלך בישראל′. יושבת לה חבורת אנשים במחתרת, ומוכרת את ארץ ישראל לערבים, וזה מפחיד מאוד. גם שלטון מפ"ם לא היה גרוע כמו היום. מצב אומלל ביותר. אז הייתה לפחות אוזן קשבת. מצב כמו היום לא היה מעולם. אין מי שמכוון מה כן ומה לא, ′איש הישר בעיניו יעשה′. הפקרות מוחלטת.
"אם, חלילה, יעלה בידם למסור את סביבות העיר העתיקה, העיר העתיקה תיכבש מחדש על ידיהם, המשמעות של כך היא חורבן ירושלים, ואנה אנו באים? במצב כזה לא נוכל להתקרב לכותל המערבי. השלטון עושה היום כל מה שעולה על דעתו, ואין מי שיעצור אותם".
מה לדעתך הפתרון למצב הסבוך?
"דבר ראשון, להחליף מיד את השלטון, שיהיה שלטון יציב, שיהיה אפשר לפעול לעצור את הדברים". 

מאיר ישמור על ירושלים

השתתפת במאבק נגד הגירוש מגוש קטיף, והזהרת באחת ההפגנות מול קהל הרבבות שסופו של שרון ייזכר יחד עם מחריבי ירושלים טיטוס ונבוכדנצאר. איך אתה רואה את מה שהיה שם?
"אומר כך: מאז ההתנתקות אין את מי להאשים יותר, כי כל אחד נמצא במקום אחר. ולא צריך לפרט יותר מדי.
"אני רואה, כיהודי מאמין, שיד ה′ פגעה בהם, בבחינת ′ה′ יילחם לכם, ואתם תחרישון′. אני מקווה מאוד שלמדו את הלקח לפעמים הבאות, ושום מנהיג לא יעז לחזור על מעשים דומים".
בנך, מאיר פרוש, מתמודד על ראשות העירייה במצב לא פשוט של העיר מבחינה מדינית.
"אנחנו דור שביעי בירושלים. מאיר הוא איש ירושלים. האופי שלו ומחשבותיו נתונים לירושלים. מאיר זכה לבנות בירושלים ובסביבותיה. אני מאמין שכראש עיריית ירושלים, יהיה בידו הכוח להגן על ירושלים מידי כל הקמים עליה, ולשמור על ירושלים שלֵמה ומאוחדת גם מול אלו שינסו לפגוע בה".
ר′ מנחם, מה אפשר לאחל לך בגילך?
"שנזכה לקבל פני משיח יחד, עִם כל עַם ישראל".