הרב מנחם פרוש זצ"ל, מראשי עסקני היהדות הנאמנים במשך קרוב לשמונים שנה, שהלך לבית עולמו בשיבה טובה בשבוע שעבר, העניק לפני שנה וחצי ראיון מרגש ומיוחד ל′ארץ ישראל שלנו′. הרב פרוש היה ידיד נאמן להתיישבות בארץ ישראל ופעל רבות למענה, והצליח, בחסדי שמיים, לבטל גזירות רבות.
לפני שנתיים, בעת ביקור הנשיא בוש בירושלים ופגישה עם ראש הממשלה אולמרט, הגיע להפגנה שארגן ′המטה להצלת העם והארץ′. בקור מקפיא של אפס מעלות, הוא נשא נאום חוצב להבות בשפה האנגלית לכלי התקשורת העולמיים. אנו מביאים מספר קטעים מהראיון עם הרב פרוש ל′ארץ ישראל שלנו′.
"בחלומות השחורים ביותר לא חלמתי שכשנבוא לקבר רחל נראה שלט המגביל את שעות הכניסה למקום. לא פיללנו שנגיע למצב שתחת השלטון של מדינת ישראל יוקמו מחיצות רבות הנותנות תחושה של התרחקות מהלב היהודי.
לב יהודי שבא לקבר רחל מרגיש ויודע את המשמעות של המקום. הוציאו את הנשמה מהגוף. אנו מחזקים את המקום, ומקווים שתוקם בו שכונה יהודית הצמודה לקבר רחל. הצלחנו להשיג הסכמה שהמקום ייפתח לכלי רכב פרטיים. יהודים טובים קנו כעת בית צמוד לקבר רחל, ונקווה שנצליח להוציא את רחל אמנו מהבדידות".
***
"בהסכמי אוסלו, רבין עמד למסור גם את קבר רחל. רבים ניסו ללחוץ עליו שלא ימסור את המקום, אך לא הצליחו. בתחילה היססתי, אבל לבסוף ביקשתי פגישה עם רבין. באתי אליו, ואמרתי לו: ′איך החלטת להעביר את קבר רחל? ההחלטה כעת נתונה בידך′. תפסתי את רבין והתחלתי לבכות, ואי אפשר היה לעצור את זה.
"רבין עמד דום והיה נבוך. הוא אמר לי: ′הרב פרוש, עד כדי כך אתה נרגש?′. אמרתי לו: ′קבר רחל זה הנשמה שלנו′, והבכיות הלכו וגברו. לא הצלחתי לעצור את עצמי. עוד באותה פגישה, הודיע לי איתן הבר ששינו את ההחלטה למסור את קבר רחל לרשות הפלשתינית. היום אני מקווה שאותן חומות שהם בנו סביב קבר רחל להפריד את ′מאמע רחל′ מבנֵיה לא יעזרו, ואכן נזכה שהמקום ישקוק חיים".
***
"היה אז סיפור מעניין. שבוע אחר שבוע תקפתי מעל העיתון ′ג′וּאִיש פְּרֶס′, שם יש לי טור קבוע באנגלית, את ההחלטה האומללה של ברק למסור את אבו-דיס. בעקבות כך קיבלתי פנייה של השגריר מרטין אינדיק, שביקש לשוחח איתי על כך. ישבנו שעתיים, אמרתי לו שאי אפשר לעשות שלום ללא ביטחון, והסברתי מה המשמעות של מסירת אבו-דיס לערבים מבחינת ביטחון היהודים. בקיצור, הצלחנו לשכנע אותו שזה לא הזמן למסור את זה לערבים. אינדיק השתכנע, קפץ לוושינגטון לשכנע את הנשיא קלינטון, ואבו-דיס, בסייעתא דשמיא מופלאה, ירדה מסדר היום".
***
"נער הייתי וגם זקנתי. מאז קום המדינה, וגם קודם לכן, בזמן הבריטים, לא היינו במצב מסוכן כפי שאנחנו כיום. ′בימים ההם אין מלך בישראל′. יושבת לה חבורת אנשים במחתרת, ומוֹכרת את ארץ ישראל לערבים. זה מפחיד מאוד. גם שלטון מפ"ם לא היה גרוע כמו השלטון היום. המצב אומלל ביותר. אז הייתה לפחות אוזן קשבת. מצב כמו היום לא היה מעולם. אין מי שמכוון מה כן ומה לא, ′איש הישר בעיניו יעשה′. הפקרות מוחלטת". |
|
שיתוף |
