קדושת הגוף בארץ ישראל

קדושת הגוף בארץ ישראל

עוזיהו שרבף, חברון

ארבע מלכויות הן המתנגדות לקדושה: בבל, פרס, יוון ואדום.

לכל אחת ממלכויות אלה הייתה תכונה מיוחדת, שדרכה ניסתה להילחם נגד קדושת עם ישראל:
מלכות בבל הייתה מיוסדת על הכבוד, מלכות פרס על החומריות, יוון על החוכמה ואדום על ההשחתה.

מלכות פרס הייתה חומרית מאוד (לכן היא משולה לדוב בספר דניאל). דרך תכונה זו היא נלחמה נגד ישראל,
וזה עניין עשרת אלפים כיכר הכסף ששקל המן כדי להוציא לפועל את זממו. ועיקר הגזירה הייתה על הגוף – להשמיד להרוג ולאבד חלילה.

בארץ ישראל מתגלה שגם החומר הוא דבר הנושא בקרבו קדושה, וישנן עשר קדושות בארץ ישראל כנגד עשרת הדברות;
ללמד שקדושת אדמתה של ארץ ישראל היא התיקון לטומאת הגוף שמלכות פרס עודדה.

אכן, בגלות היה צורך להתנתק מהמציאות הטבעית ולהיות מקושרים רק למציאות הרוחנית שמעל לטבע,
אבל בארץ ישראל, שבה הטבע קדוש, יש אפשרות לנשמה גדולה ובריאה – תורת ארץ ישראל – בגוף בריא וחסון: אדמתה של ארץ ישראל.

קדושת ארץ ישראל היא קדושה עצמית ופנימית, לכן יש מצוות מיוחדות שתלויות רק בה; לא שקדושת ארץ ישראל תלויה במצוותיה,
הפוך: מתוך שהיא קדושה, נצטווינו עליה במצוות אלו, ועל ידי קיום המצוות התלויות בארץ מגלים את קדושתה העצמית של ארץ ישראל.