השקר והתשובה הרב דוד מאיר דרוקמן

שמעון פרס שוב אומר כן ולא: כבוד הנשיא אמר שאסור להישען על ההיסטוריה (בנאום בנושא החרבת גוש קטיף) ושצריך להישען על ההיסטוריה (בנאום בנושא יום השואה הבינלאומי) * וגם: אין בשיח התקשורתי "שמאל קיצוני", אלא רק "שמאל" (ומצד שני ימין הוא לעולם "קיצוני", לא רק ימין)? על אלה ועוד – קבלו תשובה

הרב דוד מאיר דרוקמן


* לפני מספר ימים נשא נשיא המדינה, שמעון פרס, נאום מרגש לרגל יום השואה הבינלאומי. פרס התרפק על ההיסטוריה המיוסרת של עם ישראל בדור האחרון. לפני ארבע שנים, נשא שמעון פרס דברים בפני תלמידי תיכון, בהם דווקא די זלזל בהישענות על ההיסטוריה; "תלמדו פחות את ההיסטוריה" לימד לקח הסבא החביב את צעירי הצאן... עזבו את מה שהיה אתמול, כי מה שעבדתם עליו אתמול – כמעט כבר לא שווה היום". האם צריך, אליבא דשמעון פרס, להתבונן בהיסטוריה או שמא לא צריך? קשיא.

* הזכות להפגין היא אחת מביטויי הדמוקרטיה. אנשי שמאל ישראלים מפגינים עם אנרכיסטים מחו"ל ליד גדר ההפרדה. מתפרעים, פוצעים, מה לא. אלה כמובן "פעילי שמאל" גרידא. ′שמאל קיצוני′ – אין חיה כזו. לתואר "קיצונים" זכאים רק אותם יהודים שבסך הכול חפצים לגור בארץ ישראל, יהודים שאינם מעוניינים, משום מה, לחוות עקירה שוב מהבית נוסח ההיסטוריה הקרובה בגוש קטיף, או משהו כמו שהתרחש בהיסטוריה הרחוקה יחסית בזמן הצאר הרוסי אלכסנדר, עת עקרו זדים את המוני יהודי הכפרים מביתם ומפרנסתם (וגם שם לא חסרו כיסויים אידיאולוגיים) – אלה מכונים בשם "ימין קיצוני". מדוע זה סתם "שמאלני" ואילו הלעומתי שלו הוא "ימני קיצוני"? מדוע הפגנת הראשון מתקבלת די באיפוק בבתי המשפט, לעומת חוסר סבלנות וסובלנות בעליל כלפי האחרון? קשיא.

* שוחרי ה′שלום′ המוכנים למסור מחצית מארץ ישראל, כולל את הכותל המערבי ומערת המכפלה. אם עדיין לא ידענו, כל זה נעשה פשוט כדי שייוותר במדינה "רוב יהודי". מדוע דווקא אלה כל כך מתנגדים לגירוש הגויים הזרים שהם שוהים בלתי חוקיים בארץ? מדוע אלה כל כך מעודדים עליית נוכרים ונוכריות לארץ? מדוע במפלגת העבודה התקבלה כעת ח"כית ה′נשואה′ לגוי גרמני-נוצרי למהדרין? ואיך כל זה מסתדר עם השאיפה לרוב יהודי? קשיא.

***

התשובה לקושיות דלעיל (ולא שאין יותר סתירות וקושיות) היא: "עבדים היינו" וכנראה גם נשארנו...

נוכח האווירה ההזויה של הבלבול, נוכח פסטיבל השקר והבלוף, מסתבר שיש כאלה שהסיקו את המסקנה המוחצת שלהם, שמהותה: זניחת אווירה מטושטשת והתחברות לדרך צלולה.

להלן כותרת של כתבה מסוף השבוע האחרון ב′רדיו חיפה′, המדברת בעד עצמה: "חשיפה: מאות בני נוער משכונות יוקרתיות בחיפה חוזרים בתשובה". ובגוף הכתבה: טרנד חדש סוחף אחריו מאות ואף יותר – צעירים שמאסו בחיים השגרתיים שלהם והחליטו לחפש עניין בתורה וביהדות. אחד הצעירים: ′לא אני קובע איך לחיות, התורה קובעת′".