זריקת מגפי בג"ץ בפניה של ארצנו הקדושה

לפני כשבוע נסער מיעוט קטן בתקשורת מזריקת הנעליים בפניה של השופטת בייניש על ידי אזרח מסכן שהרגיש עצמו נעלב ונרדף על ידיה. "זוהי סופה של הדמוקרטיה", זעקו הכותרות, בהוסיפן שהוונדליזם הוא תוצר ישיר של ההתקפות חסרות הרסן על מדיניות בג"ץ ועושי דברו.

כידוע, כל דבר בעולם קיים בשני מצבים: מאקרו ומיקרו. בגדול ובקטן. במקרה זה יש לומר שזריקת הנעליים הקטנות בפניה של נשיאת בג"ץ, דורית בייניש, היא המיקרו, ומתגמדת אל מול העוול של זריקת המגפיים האכזריות של בג"ץ, ובראשו השופטת, בפניה של ארץ ישראל ויושביה.

ההפליה השיטתית בריש גלי של בינייש ועושי דבריה בין היהודים אוהבי ארץ ישראל לבין הערביים שמחבלים בה גרמה לעליית פעולות הטרור ומדד האסונות הנלווה לזה. רוצים כמה דוגמאות? בבקשה!

* התנתקות אכזרית, בעידוד ובהסכמת בג"ץ, של עשרות אלפי נפשות מבתיהם, והשלכתם לחיי נדודים ממקום למקום, שנמשכים עד עצם היום הזה. זאת בתמורה למטחים של מאות טילי קסאם וגראד, וסיכון של כל תושבי הדרום חס וחלילה.

* כליאת מפגינים בעלי דעה פוליטית ימנית בבתי כלא במצבים תת-אנושיים, וזאת במקביל לשחרורם המופרז של מאות מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. למען מה? למען שלום מדומה מלומד אסונות.

* מניעת כניסת כלי רכב יהודיים בנתיבי תחבורה ערביים, מחשש להתגרות יהודים בערבים. לעומת זאת, פתיחת כביש 443 לכלי רכב ערביים, מה שמעמיד בסכנה קיומית את כל הנוסעים היהודיים שעוברים מדי יום בכביש זה.

* ביצוע גורף עוקב של הריסת מבנים יהודיים על אדמות ארץ ישראל, לעומת העלמת עין גורפת מבנייה עצומה פי עשרות אחוזים של ערבים, וגזילתם של חבלי ארץ ישראל בידיהם.

* הסרת מחסומים במרכזים עוינים, מחסומים שאמורים לפקח ולתמוך בשלום תושבי הארץ המתגוררים באזורים הקרובים אליהם, מה שגורר מצבים של הובלות מטעני חבלה למרכז הארץ כתוצאה מכך.

* עידוד ארגונים יהודיים שונאי עצמם מולדתם ויהדותם, כמו ארגון השמאל הקיצוני ′בצלם′, לעומת נקיטת יד קשה מול מפגינים בעלי דעה פוליטית ימנית, ובהם מפגינים אוהבי ה′ ארצו ותורתו.

כל אלו הביאו, בסופו של דבר, להריסת ביטחון ארץ ישראל ויושביה ולהעלאת רמת הטרור בכל המובנים, עד לעליית כמות הנרצחים על קידוש השם, הי"ד.

כמו במשל הידוע על חיות היער שחיפשו את האשם בכל הצרות שנחתו עליהן, כך גם פה. כל זמן שמדובר בתיאבון של בג"ץ והתקשורת (במשל: הזאב והדוב), זו לא הריסת הדמוקרטיה. אך כאשר זה אירוע קטן שולי של אדם מסכן (במשל: הכבשה), זה הופך להיות ל"הרס הדמוקרטיה".

בעת הזו אנו נדרשים לחוסן נפשי ואמונה איתנה בה′ יתברך, שיקוים הייעוד של "ואשיבה שופטייך כבראשונה" מה שיותר מהר, ושלא יעלה בידיהם של ה"מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו" להפיק זממם לתת את הארץ בידי זדים. אמן.

שמואל שמעוני