ארץ ישראל ותורה – שניים שהם אחד

דרשו רבותינו: "למה נקראת ארץ ישראל תבל? על שם תבלין שבתוכה; איזהו תבלין שבתוכה? זו תורה, שנאמר: ′בגויים אין תורה′. מכאן שהתורה בארץ ישראל".

שמו של דבר מעיד על מהותו. ארץ ישראל נקראת "תבל", ללמד שמהותה של הארץ היא התורה. התורה היא רצונו של הקב"ה, ורצונו יתברך אינו דבר חוץ ממנו. על כך מלמדים חכמים שכשהקב"ה נתן תורה לישראל, אמר להם: "אנא נפשי כתבית יהיבית" – אני את נפשי כתבתי בתורה ונתתיה לכם!

לכן, כל הדבק בתורה בארץ ישראל, דבק בו יתברך ממש. וכשנכנסו ישראל לארץ ישראל, אמר להם משה רבנו: "ואתם הדבקים בה′ אלוהיכם חיים כולכם היום" – שתזכו לקיים את התורה בארץ ישראל, ובכך תהיו דבקים בשכינה.

על החיבור בין ארץ ישראל ותורה מלמד ′אם הבנים′ שמחה בספרו: "תורה וארץ ישראל בדיבור אחד נאמרו והם תרין רֵעין דלא מתפרשין (שני רֵעים שאינם נפרדים)".

כדי להעמיד את כבוד התורה צריך להעמיד את כבודה של ארץ ישראל, והפוך. אם חלילה קיימת חולשה באחת מהן, היא תתפשט מיד לחברתה.

היום, כשאנו נבחנים על נאמנותנו לארץ ישראל, צריכים להעמיד את כבודה של ארץ ישראל בראש סדר העדיפויות. אז יהיה הכוח להעמיד גם את כבוד התורה.