| |
|
|
ב"ה
כ"א אב ה'תש"ע
1 אוגוסט 2010
|
| אבי ביבר: "מי שרוצה להציל את המדינה- חייב לסרב לפקודת גירוש היהודים |
ז' טבת ה'תש"ע / 24/12/2009 |
|
|
תמונת החייל אבי ביבר שהודיע שהוא לא מוכן להשתתף בהריסת הבתים
/
רוטר
|
|
האומץ לסרב
החייל אבי ביבר, שהפך לסמל להערצה וגבורה בתקופת ההתנתקות, כשצולם בזעקתו למפקדיו "זה לא צדק, זה לא נכון לגרש יהודים מאדמתם", מספר מה עבר עליו מאז אותה זעקה שהסעירה את המדינה * כעת, כסגן יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת כינרת, הוא מביע חשש מגירוש נוסף, הפעם מיהודה ושומרון * "כדי להציל את המדינה, כל חייל חייב לעשות מה שעשיתי", הוא אומר, "אני שלם עם עצמי, במיוחד לאור מה שהתרחש מאז ההתנתקות" * ראיון מרגש
אבי, בוא תחזור איתנו חמש שנים אחורה.
"ב-2005, חודשיים לפני ההתנתקות, צוות שלי בהנדסה קרבית הגיע ליישוב שירת-הים. לא ידענו למה, והתברר שהיו שם מבנים נטושים בהם התגוררו יהודים במטרה להקשות על הצבא בהתנתקות. השתמשו בכוח נגדם, ואני לא רציתי לשתף פעולה. סירבתי לפנות יהודים מארץ ישראל ולקחת חלק בתהליך ההתנתקות.
"דיברתי עם הקצינים שלי – מהקצין הזוטר ביותר ועד מפקד הגדוד. אמרתי להם מספר חודשים לפני ששלחו אותנו לשירת-הים, שאני לא מוכן לשתף פעולה בכל דבר שקשור להתנתקות, וביקשתי שישימו אותי במקום אחר. אלא שלקחו אותנו במרמה לגרש יהודים, ורק כשהגעתי למקום הבנתי מה קורה, והתעצבנתי על המ"מ (מפקד המחלקה). תוך כדי זה פגשנו את אבי פלד, מח"ט גולני שנפצע בעופרת יצוקה".
אתה מודע לכך שעד היום אתה מושא להערצה, בעקבות מעשיך?
"ישבתי חודשיים בכלא בשיא ההתנתקות. לא ממש יכולתי להבין את ההתנתקות. עשיתי עלייה מארצות הברית, בידיעה שאני אתגייס לצבא למען היהודים, בדיוק כמו שאבא שלי עשה. רציתי להיות חייל קרבי. הצבא, לצערי, לא אִפשר לי להמשיך בשירות".
ביקש ללחום בלבנון, ונדחה
"במלחמת לבנון השנייה התקשרתי לקצין העיר, וביקשתי להתגייס. לצערי, הצבא לא חזר אליי, ובכאב רב ראינו איך הצבא שהיה ממושמע בגירוש יהודים הובס בצורה קשה בלבנון. אני חושב שהערכים של להיות בן אדם ואיש מוסרי לפני שאני חייל הנחו אותי, אז אני שלם עם עצמי".
במבט לאחור היית חוזר על אותו מעשה?
"בהחלט, והייתי עושה את זה בהרבה יותר רעש ובלגן. ראיתי איזה אירועים קרו אחרי ההתנתקות. הטילים הגיעו לנגב – לשדרות, לבאר-שבע וגם לאשקלון ואשדוד. כשהצבא היה נוכח בעזה, לאזרחים היה יותר ביטחון. הושפלנו עד עפר".
איך אתה רואה את המצב ביהודה ושומרון?
"אם היו נוהגים כמוני, היו עוצרים את ההתנתקות ומצילים את עם ישראל. אני מקווה שכמה שיותר חיילים יסרבו, אם חלילה תגיע פקודה לגירוש.
"הממשלה רימתה אותנו. לא הצבענו בשביל מה שקורה היום. זה נורא אירוני שמפלגות ימין נותנות אדמה לאויב. אני שואל את האנשים, 'האם אתם לא מבינים את הסכנה שאיראן תשלוט במרכז הארץ?'. אנשים בארץ לא מודעים לזה שעומדים למסור שטחים שנמצאים בעצם במרכז הארץ, ושהמרחק הוא קילומטרים ספורים בלבד. מה שקורה בשדרות יקרה בתל-אביב ובפתח-תקווה".
איך לדעתך זה קורה למנהיגים שלנו?
"אני חושב שהמנהיגים שלנו איבדו את הערכים. אין להם האומץ שהיה לפני שלושים-ארבעים שנה. מקשיבים יותר מדי לדעות חיצוניות. כמה עוד אנשים צריכים למות כדי שיבינו שהאויב זה וירוס בלב המדינה? צריך מנהיג שלא יפחד לעמוד מול כל העולם ולהגיד שזכותנו להיות קיימים".
מה דעתך על ברק וכוונתו להפנות את הצבא למלחמה במתיישבים?
"אני חושב שברק השתגע לגמרי, אין הסבר אחר. אני קורא לישיבות ההסדר שימשיכו כפי שהן מאמינות לשרת בצבא, כמו שכבוד הרב מלמד מסביר, לסרב פקודה בעת גירוש. הציבור הבין אותנו אז מאוד, וכל התגובות היו חיוביות ואנשים היו גאים שהיה חייל שעמד וזעק שזה לא מוסרי. היום מבינים אותי הרבה יותר".
מאות חיילים שגירשו נשברו נפשית
איזה תגובות קיבלת לאחר שסירבת?
"בזמן שהייתי בכלא שלחו לי כסף, ותרמתי את כל הכסף לתושבי גוש קטיף היקרים. אבא שלי סיפר לי שהתקשרו מכל העולם להודות לי ולשבח אותי על מעשיי. אנשים רקדו עם התמונות שלי בכל העולם, והתגאו במעשיי. ואני חוזר ואומר, בראש מורם: לא רק שאין לי צל של חרטה, אני עשיתי את המעשה הכי נכון והכי צודק. המצפון שלי לא מעיק עליי. אין לי חלק בהרס המדינה והחורבן שהביאו עלינו.
"הציבור לא מודע לכך, אבל אחות מהדסה עין כרם בירושלים סיפרה לי שטיפלו במאות חיילים לאחר ההתנתקות על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים. חיילים שהשתתפו בגירוש נפגעו ממנו בצורה קשה, מההתנתקות ומשטיפת המוח שעברו, ונהרסו להם כל החיים. אני מרגיש שלם בנפשי שלא השתתפתי בשום פעולה אנטי יהודית. המצפון שלי נקי".
מה אתה משיב לטענות של ציבור מסוים שאם יסרבו זה יהרוס את הצבא?
"בדיוק ההפך: אילו היו מתנהגים כמוני, לא היינו במצב של היום, והצבא היה יוצא מחוזק. הצבא היום נורא חלש, ומספיק שאלף חיילים יסרבו כדי לעצור את הגירוש הבא. מי שלא רוצה טילים במרכז הארץ, אוהב את מדינת ישראל ורוצה להגן עליה, צריך לדעת שאין להיות שותף לגירוש.
"לדעתי האישית, צריך לחוקק חוק שאין להכריח חייל בניגוד לרצונו. יש מספיק חיילים או כוחות אחרים שיתנדבו לגרש חלילה, ואין להכריח חייל לעשות דברים הנוגדים את ערכיו, מצפונו ודתו. גירוש יהודים זה נושא אידיאולוגי וערכי ממדרגה ראשונה, ואסור להכריח חייל להיות שותף בזה". |
|
שיתוף |
|
|
