עו"ד אליקים העצני                                                                                

"דו"ח" המאחזים הקטלני של הגברת טליה ששון פגע במפעל ההתנחלות בעיקר בגלל מעטה האובייקטיביות שהקנה לה מעמדה במשרד המשפטים. אולם מרגע שששון הצטרפה למרצ, הדו"ח הזה אינו שווה יותר מעלון תעמולה פוליטי.

פסקי הדין של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק הראו תמיד הטיה שמאלה, ובכל זאת הרכינו הכל את ראשם בפני כבוד בית המשפט ופסק הדין שלו. עד שבא ברק בעצמו, ובנאום בפני הגוף השמאלני הקיצוני 'הקרן החדשה לישראל', עשה עצמו תנא דמסייע להתבטאות הלגלגנית "בית דין של מרצ", בכך שגילה למפרע שבבסיס פסיקותיו עמדה  הפילוסופיה הפוליטית של מרצ.

והואיל ובאמצעות שליטתו על הוועדה למינוי שופטים ברק דאג שגם יתר שופטי "העליון" יהיו בעלי השקפת עולם דומה ("נאורה", כלשונם), והואיל וברק סיפח לבג"ץ גם סמכויות מִנהליות-שלטוניות וגם סמכויות חקיקתיות רבות ("הכל שפיט"), התפשט בארץ שלטון דה-פקטו של מרצ.

מעמד בית המשפט העליון, שעקב ההשתלטות הזאת עבר בלאו הכי פיחות גדול, קיבל על ידי הנאום הזה מכת נוקאאוט, ודווקא מידי מקימה של האימפריה הזאת בעצמו.

***

שנים רבות נמנעה ישראל מלכנות את נחלת אבותינו "שטחים כבושים". המציאו במיוחד מונח חדש – "שטחים מוחזקים" – כדי להרחיק את המשפט מן ההכרעה הפוליטית-מדינית הזאת. לשופט ברק ידוע היטב שיש אסכולה משפטית מכובדת מאוד הגורסת שלא ייתכן דין "כובש" ביש"ע, שהרי לא היה שם ריבון קודם, ולעם היהודי תביעת הזכות הטובה יותר לחבלי הארץ האלה. מדוע, אפוא, נאם ופסק:"כיבוש"? היום אנחנו יודעים מדוע.

***

כל העת רודפת את הערבים קריאת הקרב שלהם עוד מימי מלחמת העצמאות: "לזרוק את היהודים לים!"

ישראל עשתה בכוונות ההשמדה הגלויות האלה שימוש רב כדי להצדיק מעשה ציוני, ביטחוני והתיישבותי. מה ראה השופט ברק להפוך את הסיסמה הזאת על פניה, להאשים את היהודים דווקא בכוונה להשליך לים את הערבים, ולספק בכך חומר הסתה לאנטישמיות במסווה של אנטי-ישראליות המשתוללת בעולם? למה? עכשיו אנחנו יודעים.

***

השופט ברק מייסר אותנו על "פגיעה בזכויות אדם בשטחים הכבושים". מדוע הוא מתעלם מהעובדה שמאז אוסלו, לא ישראל, אלא הרשות הפלשתינית היא השולטת על כל הערבים, והיא האחראית לרמיסת זכויות האדם שם, שאכן זועקת לשמיים, אף כי לאוזניו של השופט הנכבד לא הגיעה?

ומדוע הוא שוכח, שרק יהודי יהודה ושומרון כפופים עדיין לממשל הצבאי, שאכן מתעמר בהם? את כבוד השופט זה אינו מעניין – כך גם התעלם מזכויות האדם של רבבת יהודי עזה וצפון השומרון, שזעקתם באה לפניו ולפני בית דינו והם אישרו את זריקתם – אומנם לא לים, אך לפליטות, לחולי, להרס משפחות, לעוני, למחלות שונות ומשונות, לעבריינות נוער, לירידה מן הארץ. אכן, מדוע? עד עכשיו ניחשנו. אחרי נאומו האחרון אנו יודעים.

***

אם יש בעולם טביעת אצבע מובהקת של מרצ, הרי זו הדרישה להפוך את מדינת היהודים ל"מדינת כל אזרחיה". השופט ברק יודע היטב כמה טעון המונח הזה, שכבר חצה את הפוסט-ציונות לעבר האנטי-ציונות.

מי שלאור כמה מפסקי דיניו שאל למה הוא פוגע בהתיישבות הציונית (פס"ד קעדאן – היישוב קציר) ובאדמות הלאום – קיבל את תשובתו בנאומו האחרון: מדינת-כל-אזרחיה, קץ הציונות...

אלא שאם זה המפתח לפסיקות של ברק שאינן עולות בקנה אחד עִם ישראל כמדינה יהודית, הרי שהרכֵּבים חדשים של בג"ץ, שלא על טהרת "הנאורות", חייבים לאתר אותן פסיקות ולהוציא פסיקה מתקנת – אם עדיין חפצי חיים אנחנו.